כ"ד טבת- יום ההילולא של מייסד חסידות חב"ד וממשיך דרך החסידות הכללית של הבעל שם טוב, מחבר ספר התניא ושולחן ערוך הרב
על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו"ר הזקן סיפרו בניו שהייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". דיבורים אחרונים ב'ספר השיחות תרצ"ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, על דברים שאמר אדמו"ר הזקן "במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו: "דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי". ובהמשך מביא ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מאדמו"ר הצמח צדק ומפורט פירוש אחד". בהתוועדות כ"ד טבת תרנ"ז הזכיר כ"ק אדמו"ר הרש"ב פתגם זה באומרו: "דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות" ('אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד ע' רמא). בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן: ידוע שכ"ק אדמוה"ז . . נסתלק במוצשב"ק (כ"ד טבת תקע"ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה"ק הרמ"מ בעל צ"צ זצ"ל בזה"ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח"כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה"ק ר' ברוך שלום זצ"ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח"כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו"ת צ"צ חלק או"ח סי' ה' ו' זיי"ן), ואמר כ"ק אדמו"ר הצ"צ שכוונתו היתה שישאל על זה. ברשימה אחרת של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו"ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו"ר מהורש"ב. אדמו"ר הריי"צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו"ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ"ק אאזמו"ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ"ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. הסתלקותו מיד לאחר הבדלה באגרת שכתב אדמו"ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע"ג, הוא כותב – לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד: הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה…