דילוג לתוכן הראשי
_
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
סניפים ומוסדות
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
ערב אמהות במעון חב"ד גילה
בערב דובר רבות על הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע ועל מהות האישה ומקומה בחינוך הילדים בבית. האמהות נהנו מסטנדאפיסטית שהעבירה מסרים על חינוך בהומור עם מוסר השכל. ובנוסף הוקרן סרט שהוכן במיוחד לערב זה בו מופיעים הילדים,בסדר היום הגדוש עם הדגשים על תפילה, ניגונים חסידיים, 12הפסוקים וכו'. האמהות נהנו מכיבוד ושתיה שהוגשו במקום.
ערב אמהות ובנות בביה"ס בית חיה מושקא לבנות
התכונה הרבה לקראת ערב זה הורגשה כבר הרבה קודם לכן באווירה המיוחדת ששררה בבית הספר בקרב צוות ביה"ס, התלמידות ומשפחותיהן שחוו בצורה הכי חיה שיכולה להיות את המסרים החשובים שהועברו בערב. נושא הערב עמד בסימן של: "לאורן נלך"- סמני הדרך שלנו לאור תכונותיהן המיוחדות של רבניות חב"ד. הערב נפתח בדברי ברכה מפי מנהלת בית הספר, הגב' חנה בקרמן, שהדגישה בדבריה איך כל העבודה הנדרשת לערב המיוחד הזה היא "תוצרת בית", ללא שום צוות או אנשי מקצוע מבחוץ אלא כל העבודה, הרעיונות וההפקה נעשו ע"י המורות המסורות והתלמידות המיוחדות עם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. אמירת שנים עשר הפסוקים נעשתה בצורה מיוחדת ואומנותית ע"י בנות כיתה ב'. לאחר הסבר קצר על מהות היום, כובו האורות והחלה התוכנית האומנותית לערב זה. התוכנית כללה קטעי דרמה, מחול וזמר המשולבים בהמחשות פרו-טכניות שעליהם עבדו הבנות בשיעור מחשבים. במופע המחישו הבנות איך מכל רבנית אנו לומדים מידה או תכונה ייחודית המהווה לנו נקודות אור המצטרפות יחד וטוות לנו דרך מיוחדת לבת חסידית. הערב נחתם בסיכום מבצע הכנה לי' שבט וחלוקת פרסים. אין ספק שההורים והבנות יצאו מערב זה בהתפעלות גדולה ועם כוחות מחודשים לפעול עוד יותר לקירוב הגאולה.
ערב חינוך מרתק נערך בביה"ס בית חיה מושקא לבנות
בערב נהנו האמהות מהרצאה מרתקת על חינוך לאור החסידות, מפי מנהלת ביה"ס הגב' חנה בקרמן. המנהלת דיברה על נושא השמחה- מהותו של חודש אדר, כיצד נגיע אנו- כאמהות- לשמחה. ומה מחדשת החסידות בנושא השמחה? את הבטחון והאמונה בהשגחה הפרטית כל רגע, ואם כך- כל מה שקורה איתנו הכל מאת ה', ומה' מגיע רק טוב, אם כן- ממילא בהתבוננות בענין זה נגיע לשמחה. המנהלת גם הדגישה את חשיבות השרשת קבלת העול וסמכות הורים כבר מהגיל הצעיר, בדרכים מגוונות ובשיטות שונות. כמובן תוך התחשבות מוחלטת בפרט ובראיית השוני והמיוחד שבכל ילד. הפסיכולוגית הגב' יהודית לנדו מצפת הסבירה בצורה רהוטה ומרתקת על השינוי שהילדות עוברות בגיל ההתבגרות והמעבר מהיותן ילדות לקראת היותן אנשים מבוגרים. האמהות הקשיבו לדברים המקצועיים והמעניינים ולקחו איתן הרבה "צידה לדרך" מערב נפלא זה. גם הבר העשיר, הטעים והבריא הוסיף מאוד לאוירה החמימה והאמהות נהנו מכיבוד חם ומגוון ומארוחת ערב בריאה ומזינה, וחזרו לביתן שבעות גם גשמית וגם רוחנית, עם המון כוחות להמשך עבודת הקודש- חינוך הבנות על טהרת הקודש, לנחת רוח הרבי מלך המשיח ולהבאת התגלותו המיידית.
סדנת "קידוש החודש" בגני גילה
סדנאות בנושא "קידוש החודש "מועברות בגני הילדים תוך שילוב של הצגה ויצירה בנושא הנ"ל. לשאלות לאן נעלם הירח מידי חודש? ולמה יש חודש אדר א' ? מקבלים ילדי השכונה מענה שמועבר בצורה חוויתית באמצעות סיפור המלווה בדמויות מקוריות על ידי הרב ניצן שמחון, מנהל הפעילות של בית חב"ד גילה
מועדון צבאות ה' לבנים
בשעה טובה ומוצלחת,נפתח מועדון צבאות ה' לבנים. הפעילות הראשונה התקיימה ב ד אדר ,ובע"ה תמשיך ותתקיים מידי שבוע בימי ג' בין השעות 17:30-18:30 .את המועדון מפעילות מדריכות מביה"ס העל יסודי "בית חנה" והפעילות כוללת בתוכה סיפורים ,משחקים ויצירה שנעים סביב מעגל השנה. מעוניינים להצטרף?? לפרטים חייגו 02-6760984
מועדון צבאות ה' לבנות
לחיות עם הזמן! השבוע במועדון עסקו במרץ ביום הבהיר כ'ב שבט יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא.המדריכות ריתקו את הבנות בסיפורים אודות דמותה האצילית והמרוממת של הרבנית. בנות המועדון יצרו תמונה ממוסגרת של הרבנית תוך כדי שילוב של פעילות חוויתית . כדאי להגיע! מידי יום שלישי משעה 16:00 עד שעה 17:15 במועדון צבאות ה' -במרכז המסחרי לפרטים נא להתקשר ל 026760984
כינוס טו בשבט
ביום ט"ו בשבט התקיים – כהוראות הרבי מה"מ – כינוס לילדים בשכונה. המנחה הת' אלי'הו קירנברג ריתק את הילדים בהסברו על משמעותו הפנימית של היום, לאור שיחותיו של הרבי מה"מ. בנות תיכון "בית חנה" הדריכו והלהיבו את הילדים באמירת פסוקים ושירים וחילקו פרסים בשפע לכל המשתתפים. הרה"ח רענן זיו ריתק את הילדים בהצגה "סודו של האילן" שמסר הגאולה הקרובה הודגש באופן חזק וברור. הכינוס כלל אמירת פסוקים, חלוקת מטבע לצדקה, הצגה והגרלת פרסים. לסיום חלוקה שקיות עם פירות ט"ו בשבט.
עלון נגילה חודש שבט
סדנת טו בשבט בבתי הספר
סדנת טו בשבט התקיימה לתלמידי כיתות א-ג בבי'ס ממלכתי א'
טו בשבט בגנים
במשך חודש שבט מתקיימת בגני הילדים בגילה סדנא בנושא שבעת המינים. הילדים לומדים בצורה חוויתית על שבעת המינים וכן על המצוות שאנו מקיימים באמצעותם , בנוסף צופים הילדים במצגת "התאנה לא עצובה" ולסיום אופים בגן עוגיות תמרים.
בגילה חגגו את קבלת הנשיאות
כמאה גברים ונשים השתתפו בהתוועדות יא שבט שהתקיימה במרכז חבד גילה. הנקודה התיכונה והמרכזית לכל אורך ההתועדות היתה להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה . הרה"ח שמעון ווינצלנדר ריתק את הקהל במשך שעות ארוכות בסיפורי ניסים ומופתים של הרבי מה"מ . בהתועדות התקיימה גם סעודת שבע ברכות לזוג טרי שזה עתה נישאו..
פינת ההלכה השבועית
ג. ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש (שו"ע סע' ג'). ענין "תיקון חצות" כפי שהוא נהוג היום, איננו מובא בשו"ע (בספר דברי שלום – מנהגי הרש"ש ובית אל, עמ' מ"ד, מביא בשם החיד"א שהאר"י תיקן את סדר תיקון חצות. בשו"ע סע' ב' כותב: המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה. ולהעיר מדברי המקור חיים לבעל החוות יאיר, על דברי השו"ע הנ"ל: וחבל נביאים אנכי רואה כת המקובלים נוחי נפש שהפליגו פלא והפלא במעלות קימה ותחינה בחצות הלילה, כמ"ש גורי האר"י בספר הכונות … ובסדר היום … ובשל"ה … ואבוהן דכולהו בוצינא קדישא הרשב"י זלה"ה בספר הזהר במקומות אין מספר … ודבריהם נראין כמ"ד ארבע משמרות הוי לילה), אך המ"א מזכיר אותו (ס"ק ד' – ובדומה במ"ב ס"ק ט', בשם "המקובלים"; וכן בספר המאמרים תרס"ד עמ' רמ"ד: מה שצריכים לקום בחצות הוא אינו עפ"י דין רק ע"פ קבלה). מנהג המקובלים:נעתיק כאן את דברי ההלכה ברורה (עמ' ו' ואילך) על חשיבות אמירת תיקון חצות גם היום: ורבותינו המקובלים הפליגו במעלת אמירת תיקון חצות. ויש אומרים שאם קשה עליו להתאחר ללכת לישון אחר חצות הלילה כדי לומר תיקון חצות, וגם לקום בבוקר להתפלל שחרית עם הנץ החמה, עדיף יותר שיאמר תיקון חצות, ויתפלל שחרית אחר הנץ החמה … ומעלת אמירת 'תיקון חצות' חשובה אף יותר ממעלת אמירת הסליחות בחודש אלול (לגבי נקודה זו האחרונה, מצאנו מחלוקת הפוסקים: השערי תשובה ס"ק ו' הביא בשם הרמ"ז שתיקון חצות עדיף, אך בשלחן הטהור סע' ו' כתב שאמירת סליחות בציבור עדיף. לגבי פרטי סדר תיקון חצות ע"פ הרש"ש – ע' באריכות בדברי שלום, עמ' מ"ג ואילך). מנהג חב"ד: בשו"ע אדמו"ר: אבל ראוי לכל ירא שמים … לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור 'על נהרות בבל' וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים) על חורבן בית המקדש וגלות השכינה … ואח"כ לעסוק בתורה שבע"פ עד אור היום (שו"ע אדמו"ר מהד"ת – סע' ב'. יש להעיר שענין תיקון חצות לא מוזכר בשו"ע אדמו"ר מהד"ק, וע' בריש שער הכולל, שהמטרה במהדורא תנינא היתה להכריע כהמקובלים). ומי שאי אפשר לו בכל לילה, עכ"פ לא יפחות מפעם א' בשבוע לפני יום השבת (תניא אגרת התשובה פ"י. ולפני יום השבת: היינו בליל ששי – מפרשים). וע' בסדור…
בית חבד הביא את אור החנוכה לחיילי צה"ל
אברכים חב"דיים הגיעו למוצבים באזור גילה, שמחו את החיילים הדליקו איתם נרות חנוכה וחילקו להם סופגניות ודמי חנוכה. אחד המפקדים התפלא בתמיהה: "איך הצלחתם להגיע למקום כזה מבודד באמצע הלילה"? החב"דניקים חייכו…
שיירת האור בגילה: הבאת שמחה לתושבי השכונה
כינוס חנוכה
כ- 400 ילדים והוריהם מלאו וגדשו את אולם "אשכול פייס". את הכינוס הנחה ר' חניאל טנג'י שריתק והפעיל את הילדים בסיפורים ומשחקים, מדריכות מבי"ס העל יסודי "בית חנה" המריצו את הילדים לשיר ולשמוח וחילקו להם מטבע לצדקה ולאחר מכן צפו הילדים בהצגה "פשוט שמח". לסיום התקיימה הגרלה וחולקו דמי חנוכה וסופגניות לכולם.
אור חנוכה בגילה
בית חב"ד גילה הביא את אור החנוכה לתושבי גילה בניצוחם של השליחים הרב הירש פרבר והרב ניצן שמחון , מידי ערב התקיימה הדלקה מרכזית בקניון גילה שכללה אמירת פסוקים עם הילדים, הדלקת חנוכי'ה וחלוקת סופגניות. הבחורים התמימים מישיבת ביתר וצפת עברו בחנויות והדליקו חנוכיות ושימחו את המקורבים.
כ"ד טבת- יום ההילולא של מייסד חסידות חב"ד וממשיך דרך החסידות הכללית של הבעל שם טוב, מחבר ספר התניא ושולחן ערוך הרב
על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו"ר הזקן סיפרו בניו שהייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". דיבורים אחרונים ב'ספר השיחות תרצ"ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, על דברים שאמר אדמו"ר הזקן "במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו: "דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי". ובהמשך מביא ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מאדמו"ר הצמח צדק ומפורט פירוש אחד". בהתוועדות כ"ד טבת תרנ"ז הזכיר כ"ק אדמו"ר הרש"ב פתגם זה באומרו: "דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות" ('אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד ע' רמא). בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן: ידוע שכ"ק אדמוה"ז . . נסתלק במוצשב"ק (כ"ד טבת תקע"ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה"ק הרמ"מ בעל צ"צ זצ"ל בזה"ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח"כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה"ק ר' ברוך שלום זצ"ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח"כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו"ת צ"צ חלק או"ח סי' ה' ו' זיי"ן), ואמר כ"ק אדמו"ר הצ"צ שכוונתו היתה שישאל על זה. ברשימה אחרת של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו"ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו"ר מהורש"ב. אדמו"ר הריי"צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו"ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ"ק אאזמו"ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ"ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. הסתלקותו מיד לאחר הבדלה באגרת שכתב אדמו"ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע"ג, הוא כותב – לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד: הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה…
'770' – המספר שהפך לסמל
ברחוב eastern parkway בברוקלין בין שורות הבתים עומד בית שלמאות אלפי יהודים ולעשרות אלפי חסידים אין זה בית ככל הבתים, בית זה שונה מכולם… סמוך למזוזת הפתח הימנית מרומז השנוי.. שם, על אבן, מאבני הפתח חרוטים שלוש ספרות: '770' ! ב770 י' שבט תשי"א, לפני 60 שנה קיבל הרבי מלך המשיח שלי"ו את הנשיאות. '770' ממנו הרבי הנהיג והפעיל את ממלכת חב"ד כיובל שנים בו יתקיימו התפילות וההתועדיות במחיצת הרבי, בו קיבל הרבי אלפי רבבות ישראל ליחידות, ממנו יצאו אין ספור הוראות כללית ליחידים ולרבים ובו גם משכנה של ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש המרכזית. '770' אינו ניתן להגדרה כמקום מסוים, בדור האחרון הפך המקום הזה לסמל, סמל לרבבות חסידים השואבים מבית קדוש הזה את כל חיותם, להמוני יהודים משמש הבית הזה מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז רוח ולנבוכים ומחפשי דרך "שבע מאות שבעים" יוצק להם השקפה ברורה, איתנה ותקיפה. כפר חב"ד נוסד בשנת תש"ט ־ על ידי חסידי חב"ד בשליחות של הרבי יוסף יצחק – האדמו"ר השישי לבית חסידות חב"ד. לאור הוראת הרבי אשר כפר חב"ד יהיה ישוב המשלב 'תורה עם דרך ארץ' בו ישוכנו יחדיו ישיבות, כוללים ומוסדות חינוך לצד מפעלים ופרדסים שישמשו כמקור פרנסה לאנשי הכפר. עם השנים הוקמו פרדסים ומפעלים שונים, בהם מאפיית המצות ופרדס האתרוגים. בכפר חב"ד מתגוררות כיום יותר מ־5,000 נפש כולם חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ה הפתיע הרבי את חסידיו במהלכה של התוועדות חג הגאולה י"'ב תמוז, כשביקש להקים עבורו נחלה בארץ הקודש, העתק מדויק של ביתו – '770' – שבניו יורק, שיקרא "בית אגודת חסידי חב"ד" על מנת לאפשר לאלה שאין ביכולתם להגיע לביתו שבארה"ב לבוא ולהתרשם מזהות הבתים על מובנם, להינות מקדושת המקום, להתפלל ולהיוושע וכפי שהתבטא הרבי, כי "בית זה ישמש תחליף עבור מי שבנסיבות שונות לא יוכל להגיע ל '770' שבניו יורק". אכן במצוות הרבי, השקיעו חסידיו מאמצים גדולים ובפרק זמן של 44 יום בלבד!! (אחרי קבלת אישורים ובניית השלד) הוקם הבית באופן ניסי, דומה בצורתו ל- '770' שבארה"ב. הבנין שמתנוסס לתפארה בכל הדרו, מדויק להפליא בבניתו הפנימית והחיצונית לבית 770 בניו יורק, מושך אליו במשך השנה כולה אלפי מבקרים מכל הזרמים והחוגים המעוניינים להכיר את עולמה הפנימי של חסידות חב"ד. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל,…
הרשמה לקבלת מידע נרחב על פעילויות בשכונת גילה
העולם מתקרב לגאולה
עברתם דירה לשכונת גילה? – צרו קשר עם בית חב"ד גילה לערוך חנוכת בית
חדש!!! שיעורי חת"ת באתר חב"ד גילה
צוות מוסדות חב"ד גילה השתתף בכנס ה' טבת-"דידן נצח",חג נצחון הספרים
"דבר מלכות"
עמוד
1
עמוד
2
…
עמוד
7
הבא
