חג הסוכות הוא החג בו אנו מאגדים יחדיו ארבעה מינים שונים ואפילו קוטביים ומברכים עליהם ברכה. יתירה מזו, אין לנו אפשרות הלכתית לברך ברכה בלי שנאגד יחד את כל הארבעה. בשלש מילים, כל מה שנדרש מאתנו הוא 'אחדות, לא אחידות'.
'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'.- שופט שלא יכול להבין אותך, לא יכול לשפוט אותך!
"אני בדרך" שתי מילים שאני כותב, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?
מעבר להבטחה הכללית שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, יש גם את החיבור הפרטי של כל אחד ואחד לחלקו בארץ. ובזה יש שתי רמות. א. החלוקה ההגיונית והשכלית לפי הבנתו של אדם – ׳לרב תרבה ולמעט תמעיט׳. ב. חלוקה על פי גורל, כלומר, הקביעה האלוקית..
'בעזרת השם' זה ביטוי, שאנו שומעים את עצמנו אומרים הרבה פעמים ביום. בתקוה שאנו חושבים על מה שאנו מוציאים מהפה, מעניין למה מתכוונים אנשים, כשהם אומרים 'בעזרת השם'?
אני עצמי הכרתי על בשרי את 'תסמונת נעשה ונשמע', היה זה כשקניתי לראשונה ארון באיקאה. כישראלי גאה, לא חשבתי שלשוודים יש מה ללמד אותי…
מאז שיצאו אבותינו ממצרים ציפו לקבלת התורה תוך הכנה של עידון תכונותינהם העצמיות לקראת יום מתן תורה בהר סיני. את ההכנה עושים על ידי ספירת העומר במשך 49 יום, כאשר כל שבוע מתקן את אחת המידות שלנו, כדי להגיע למתן תורה מזוככים. והשבוע אנו עם מידת הנצח.
בפרשת תרומה מבקש הקב"ה ממשה, שיקח ויקבל מכולם תרומות לבניית המשכן -'מאת כל אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי'. בזאת הטביע הקב"ה ב DNA של העם הזה את שני צידי המטבע
בימים שבהם נאבקים בעלי ונשות מנהיגינו על אור הזרקורים, מהווה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שהלכה לעולמה בכ"ב בשבט תשמ"ח, מודל אחר: היא היתה יכולה לזכות לכבוד רב בזכות בעלה, הרבי מליובאוויטש, אך העדיפה לא להיחשף.
חותנו של משה, יתרו, עבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה, שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בניסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו?ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?
