כשהרבי מסר ד"ש לשלוחיו…
לקט מרגש מרגעים מיוחדים בהם דרש הרבי בשלומם של שלוחיו הפזורים ברחבי תבל
לקט מרגש מרגעים מיוחדים בהם דרש הרבי בשלומם של שלוחיו הפזורים ברחבי תבל
"אתה בוודאי מכיר את סיפור חייו של בובי פישר, שמזה זמן לא שומעים עליו דבר", כותב הרבי במכתבו באנגלית לשמואל רשבסקי.
לפתע קם אחד מהחבורה ופנה אל חבריו: "ראיתם חוצפה?! קודם רוקן את כיסינו ועכשיו הוא מטיף לנו מוסר". האיש החצוף הישיר מבט אל רבי עקיבא איגר והטיח בו: "היה עליך לשנות את הסדר – תחילה לומר מוסר ורק אחר-כך לבקש כסף. או-אז היית יוצא מכאן בלי פרוטה שחוקה!"…
יש לי תינוקת בת חצי שנה היא מאוד אוהבת אותה
אבל לפעמים היא מציקה לקטנה גם היא מתחצפת אליי ואל בעלי במילים …
זה לא שעל האדם חלה החובה להתהלך עם מסנן צמוד אל פיו ולהעביר בעדו כל אמירה שלו, אולם לחלוטין חשוב מאוד שכל אמירה תהיה תוצר של חשיבה מקדימה. חשיבה על הדרך בה תתקבלנה אמירותיו תוך שקלול מלא של רגישויות הזולת.
מאוחר מאוד בלילה שם לב ר' מנדל כי ברנש מסוים, ששכב על דרגש עליון, מביט בו במבט נוקב …
שליחותכם היא עולמית, שכן גם על הגויים לדאוג לעולם אנושי באמצעות שבע מצוות בני נח.
אנו צריכים להזכיר לעצמנו כל יום מחדש: הילד שנמצא תחת אחריותנו. בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, יש לנו אחריות על טיפוח הסביבה והענקת הערכים היסודיים, שילוו את הילד הזה לנצח נצחים.
בגזירת המן האגגי, רק תפילתם הזכה של הילדים ביטלה את הגזירה במרומים. כך גם בזמננו – נשתדל לספק חינוך יהודי לכל ילד וילדה בעם ישראל.
משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: "הם שוכבים מעולפים!". החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.