עברית

"חבילה אחת אתה מוכרח לקחת. זו חבילה ממשלתית חשובה ממוסקווה. היא מלאה בחותמות שעווה מכל צדדיה. קח עמך חבילה זו בלבד"….

קטע קטן ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה', לאחר ההבדלה, במוצאי חג השבועות בשנת תשמ"ז (1987) אז חזה הרבי מליובאוויטש את העליה הגדולה מרוסיה שתבוא בשנת תנש"א (1991). כחלק מההכנה לקליטת העולים החדשים מורה הרבי לבנות בירושלים שכונה מיוחדת עבורם. בקטע זה נראה הרבי מעודד את החסידים בשיר מיוחד על ירושלים מפי החזן צ'צ'קס… חזון שהתברר כנבואה לקריסתה הפתאומית של ברית המועצות…

יום ט"ו באב שחל בליל ירח מלא, מסמל את שיא העלייה שלאחר הצער והירידה הגדולה של ימי בין המצרים ותשעה באב • כל המאורעות ביום זה בכתבה המלאה

התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו

התורה שייכת לכל יהודי, אבל אין פירוש הדבר שכל אחד ואחד רשאי לפרש את התורה כראות עיניו. בכלל, יש כאן תופעה מוזרה, שאינה קיימת בשום תחום עיוני. האם יעלה על הדעת שסטודנט שרק החל את לימודי הרפואה יתחיל 'לפרש' את עקרונות הרפואה כראות עיניו? וכי מי שלא למד פילוסופיה לעומק יעז לפרש את ספרי הפילוסופים הגדולים?

עבור ר' יוסף יצחק שפרינגר,מכפר חב"ד יין הוא לא שם נרדף למשלוח מנות או שתייה המצויה כדת אין אונס בחג הפורים. עבורו, זה סיפור חיים

מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!

הירארכיית התפקידים המזומנים לנו אינם רק "פרי הצלחותינו", כישורינו וקשרינו האישיים. עפ"י התורה, הבורא בעצמו מייעד לכל אחד את תפקידו. על האדם מצידו קיימת החובה לצקת במשימה קדושה זו, כל אחד בתחומו, את המירב ואת המיטב הטמון בפוטנציאל שניתן לו.