מערכת האתר

כדי לשמור על הראש לא מספיק "שכל" – להבין מה עלינו לעשות; לא מספיק "רגש" חם לקיום המצוות. רק אבנים. זו השפה. דברים בלתי גמישים, קבועים ודוממים. חייבים לקבוע דברים מסוימים כ"חוק בל יעבור"..

מרגיש את הכרסום הפנימי בכל פעם שאתה נאלץ "לשנות קצת" מהאמת? יודע בפנים שמשהו נסדק, גם אם אתה מסביר לעצמך ש"כולם עושים את זה"? | בשיעור לפרשת תולדות, הרב אקריש חושף את מה שקורה לנו בפנים בכל פעם שאנחנו מרגיעים את המצפון ב"שקר קטן", ומראה את הדרך לחיות חיים של אמת – בלי להתפשר וגם בלי להישבר

הנטייה של יעקב לבית מדרש, ברורה ומובנת. הוא היה צדיק גמור מלידה. אולם הנטייה והמשיכה של עשיו לבתי עבודת אלילים אינה הגיונית! שהרי בשלב זה הוא עדיין היה עובר בקרבה של אמו רבקה הצדיקה! ומדובר גם בבנו של יצחק אבינו.. איך יתכן שנמשך לדבר שלילי ופסול כזה עוד בהיותו בבטן אמו?

"..ובנוסח הידוע ששמעתי מכמה מארץ הקודש המבקרים כאן.., אשר כל אחד ואחת החי עתה בארץ הקודש יש לו הרגשה אשר נמצא בחזית ובמצב של כוננות." | מכתב מהרבי מליובאוויטש על כך שכל יהודי בתפקיד לסייע במקום ובמצב בו הוא נמצא

פרשת השבוע – ’תולדות’ מביאה לפנינו את סיפורם של התאומים יעקב ועשו. לידתם, תהליך התבגרותם והיחסים בינהם.

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד

"אתה יהודי?" פניתי אליו. "מה זה עניינך?!" השיב לי בהתרסה. "הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר"..

היהודי הפשוט מתקשה להגיע להתבטלות, מכיוון שחסרות לו הידיעות כיצד באים לידי התבטלות זו. לעומתו, הגדול שבגדולים, שיש לו הידיעות הדרושות, מתקשה להתבטל בפועל, מכיוון שהוא מכיר את גדולתו ומציאותו החשובה..

בשיעור מרתק לפרשת חיי שרה, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון עוסק בתרופה לאחד הכאבים העמוקים ביותר של דורנו. גילוי מפתיע של הגאון מווילנה מאיר באור חדש את ההבדל בין חיים של תפקוד לבין חיים אמיתיים.

שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי נקבל החלטה, לבקר בחברון לפחות עד שבת חיי שרה בשנה הבאה.