לפני כמה שנים היתה אצלנו מטיילת שסיפרה שכל חייה סבלה מפחד גבהים, כל חבריה ובני משפחתה ידעו שהיא לא יכולה לעבור גשרים או לעמוד במקומות גבוהים והיא סבלה מכך רבות.
"עכשיו", היא מספרת, "אני מטיילת לבד במזרח והייתי גם בנפאל, שם החלטתי לעשות "טראק", בדרך הגעתי לגשר גדול שמתנשא לגובה רב, נעצרתי במקומי והפחד החל לעלות. לאחר דקה של פחד אמרתי לעצמי אף אחד לא מכיר אותי כאן, אף אחד לא יודע שיש לי פחד גבהים, אולי אני מסוגלת לעבור את זה בלי לפחד. התחלתי ללכת בחשש ולאט לאט קיבלתי ביטחון עצמי ועברתי את הגשר ללא חשש, כך המשכתי את כל המסלול ופשוט השתחררתי מהפחדים שכל כך הרבה שנים היו בראש שלי וגם החברה והסביבה הרגילו אותי שאני לא מסתדרת בלעדיהם".
פרשת השבוע נקראת על שמו של יתרו חותנו של משה, יתרו שעבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בנסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו? ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?
לכל אחד מאיתנו יש קשיים שמפריעים לנו בהתקדמות הרוחנית והקשיים מתחלקים לשניים: מצד אחד קושי פנימי שלנו עם חיי היום יום שפשוט מעמיסים עלינו כל כך הרבה שאין לנו את הזמן הראוי להתעסק בדברים החשובים, ועל זה הקב"ה אומר לנו "אם השאיפה שלך היא להגיע להר סיני – להתקדם רוחנית אני אקרע עבורך את הים ואעזור לך להגיע אל היעד".
מצד שני, יש קשיים חיצוניים של סביבה שלפעמים לא רואה בעין יפה את התקדמותי הרוחנית, ומנסה לקרר אותי בדרכי. ואת זה באה מלחמת עמלק ללמד אותנו שיהודי לא צריך להתפעל מהסביבה המנסה לזלזל בו עליו לדעת שכשם שבעת מלחמת עמלק, עם גדול וחזק, עם למוד-קרבות – נתן הקב"ה לעם ישראל את הכח לנצח, כך בכל דור ודור נותן הקב"ה לכל יהודי את הכח לנצח את כל המלחמות שסביבו, אצל אחד זו מלחמה בפחד הגבהים הגשמי ואצל האחר זו מלחמה בפחד הגבהים הרוחני.
יהי רצון שלא נפחד לשאוף גבוה ובע"ה נחצה את כל הגשרים אל היעד האמיתי – הגאולה האמיתית והשלימה.
