ברכת החמה יש לברך כמנהג ישראל בהשתתפות "האנשים נשים והטף", באופן ד"הקהל". והגם שבנוגע למקום גשמי צריכים להיות האנשים בנפרד והנשים בנפרד, כפשוט – מכל מקום ע"י התורה והברכה מתאחדים הכל יחדיו, ובפרט
ע"י תורת החסידות שהיא היפך הפירוד וקשורה עם אהבת ישראל, ובאופן שכל ישראל "כאיש אחד" המה. ושייך ל"חמה בתקופתה" )המאור הגדול–מקור )והתוקף( האור( שאחדותם של ישראל )עד באופן של "הקהל " שהכל נעשים מציאות
אחת( מביאה לכך שיהיה "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" שעוד בזמן הגלות עומדים במעמד ומצב של אור.
ובפשטות – יש להתכונן לברך "ברכת החמה" "ברוב עם הדרת מלך" אנשים נשים וטף )מתאים לעניין דשנת הקהל(, בהמשך לתפילת שחרית ובהמשך )או ביחד( עם נתינת הצדקה.