ט’ כסלו הוא יום ההילולא של האדמו"ר השני לבית חב"ד – רבי דוב בער , המכונה גם בשם האדמו"ר האמצעי. ננסה בשורות הבאות לעמוד במקצת על דמותו הענקית ומה שיותר חשוב מה ממורשתו אנו יכולים לאמץ אותה אלינו כדרך חיים.
ישנו ביטוי שיכול קצת לשפוך אור על דמותו הגדולה. חסידים נהגו לומר שאילו היו חותכים ח"ו את אצבעו של הרבי דוב בער , לא היה יוצא דם אלא חסידות..
הדם הוא החומר בו מלובשת רוח החיים הבסיסית שבאדם וכמו שנאמר ’כי נפש הבשר בדם היא’.
בדרך כלל גם אדם בעל שיעור קומה רוחני הרי שיש להבחין בו עצמו בין מציאותו הבסיסית הטבעית לבין מדרגות רוחניות כאלה ואחרות שהוא שרוי בהן ועוסק בהן.
לעומת זאת יש יחידי סגולה יוצאי דופן שהצליחו להגיע לאיחוד מוחלט עם המדרגות הרוחניות והעילויים הנשמתיים שלהם ,עד לכדי התמזגות מוחלטת עם אישיותם הבסיסית והטבעית.
בדיוק כשם שאדם מרגיש רעב וצמא כשאינו אוכל ושותה- כך אצלם, הצורך הרוחני הופך להיות ברירת מחדל בסיסית ביותר וממש שאלה של חיים או מוות מבחינתם.
הדבר נכון לא רק ברמה העקרונית והאבסטרקטית, אלא זה בא לידי ביטוי מאוד מעשי במגוון רחב של תחומים.
כבר מגיל צעיר שאיפתו העמוקה וצימאונו להשגת עוד ועוד ידע והתעלות בתורת הקבלה והחסידות היו יוצאי דופן. עד כדי כך הגיעו הדברים שכשבאו לדבר אתו נכבדות על בחירת בת זוג וניסו לשאול אותו על דרישותיו הבסיסיות שהכלה המיועדת אמורה לעמוד בקריטריונים אלו ,הוא אמר שמבחינתו הוא סומך לחלוטין על הוריו, אך מה שהכי חשוב לו הוא לסגור עם ההצעה שיכולה לבוא לידי פועל בהקדם האפשרי. שכן מבחינתו מי בדיוק תהיה אשתו זה אמנם שאלה מעניינת אבל מה שיותר חשוב זה שהוא יודע שבימי החתונה ולפניה ואחריה ידרוש אביו בעל התניא רבי שניאור זמן מייסד חסידות חב"ד ,כדרכו באירועים משמחים וחווייתים מעין אלו, מאמרי חסידות רבים ועמוקים והוא כבר מצפה בכיליון עיניים לשמוע את החידושים העיוניים והמרתקים שיעלו בתקופה זו. לכן מבחינתו התאריך המוקדם זה מה שבעיקר חשוב..
לאחר מכן בשנות נשיאותו כאדמו"ר הוא היה אומר דברי חסידות במשך שעות רצופות לעיתים עד כדי 10 שעות ברצף! וכל זה היה בצורה טבעית ביותר.. עד היום ישנם ספרים עמוקים שהוא כתב וכן רשימות שנכתבו ע"י השומעים ממאמריו , וכולם מצטיינים באריכותם הרבה עמקותם וההסבר הרחב והשוטף מאיר עיניים גם בסוגיות עמוקות ביותר בתורת הקבלה והחסידות.
אנחנו כמובן קטוננו .. אך שמץ מדרכו אנו יכולים לשאוף לאמץ. ללמוד תורה וחסידות לא רק לצאת ידי חובה ולסמן V שלמדנו, אלא כמה שיותר להעמיק במה שלומדים באופן שהדברים יובנו היטב ויהפכו להיות חלק מאישיותנו הבסיסית לדם ובשר כבשרנו עד לכדי השפעה על מעשינו והתנהלותנו במשך כל היום. שיהיה ניכר בנו הריח הרוחני הטוב של לימוד התורה שלמדנו והפנמנו.. יהי רצון שזכותו של בעל ההילולא תעמוד לכולנו לברכה והצלחה ולישועות בכל העניינים.
